<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער ראשון ס"ט</h1>
<h2>דף כט.</h2>
בכל תפלה משלש תפלות שבכל יום מתפלל אדם תשע עשרה אלו על הסדר בד"א כשמצא דעתו מכוונת ולשונו תמהר לקרות, אבל אם היה טרוד ודחוק או שתקצר לשונו מתפלל שלש ראשונות וברכה אחת מעין האמצעיות ושלש אחרונות ויוצא ידי חובתו. וזו היא הברכה שתקנו מעין האמצעיות הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבנו ליראתך היה לנו להיות גאולים רחקנו ממכאוב ודשננו ושכננו בנאות ארצך ונפוצים מארבע כנפות תקבץ והתועים לדעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נדבר אתה תשמע כי אתה עונה בכל עת צרה פודה ומציל מכל צוקה בא"י שומע תפלה. בד"א בימות החמה אבל בימות הגשמים אינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים וכן מוצאי שבתות וימים טובים אין מתפלל הביננו מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת. לר"ם. יש מי שפסק שאין מתפלל הביננו אלא מי שהוא הולך בדרך. ונראין דברי הר"ם. יש מן הגדולים שפסק שבמוצאי שבתות וימים טובים מתפללין הביננו וכולל בה הבדלה כיצד אומר הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול לדעת דרכיך וכו' וכן בימות הגשמים מתפלל הביננו (וכולה) [וכולל] בה שאלה כיצד אומר ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר. ודברי הר"ם נראין עיקר. כתב הראב"ד שהמתהלך בדרך שאינו יכול להתפלל שמנה עשרה מתפלל הביננו ואפי' בימות הגשמים כדי שלא יבטל מן התפלה וכולל שאלה במקומה או סמוך לסופה.
